על בית הספר

דבר המנהל

משה טטר

דבר מנהל בית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס

בית הספר לחינוך רואה את עצמו מקדם מצוינות במחקר אקדמי בתחומים המגוונים הנכללים תחת המטרייה האינטר-דיציפלינארית של תחום החינוך וכמוסד מוביל בהכשרה איכותית של אנשי מקצוע בתחום ובראש בראשונה - של מורות ומורים. בית הספר לחינוך נמצא בתהליך מואץ של שינוי בשנתיים האחרונות. בעקבות ההמלצות של ועדת הניטור והוועדה למדיניות אקדמית של האוניברסיטה, בעקבות שינוי שמו של בית הספר לבית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס, ולאחר מפגשים ודיונים רבים בתוך בית הספר, אנו בתהליך המיועד להוביל לשינויים מבניים הן מבחינה אקדמית והן מבחינה מנהלתית.

מטרות השינויים הן: המשך היצירה וההטמעה של תכניות אקדמיות איכותיות, מגובשות ומחדשות; הידוק הקשר בין היחידות השונות בבית הספר לחינוך (חוגים, מחלקות ומגמות) תוך כדי התכנסות סביב מוקדים אקדמיים מובחנים; פעולות מגוונות המיועדות למקם עוד יותר את הכשרת המורים במרכז פועלו של בית הספר; והתאמתו של המבנה המנהלי לשינויים המתרחשים בבית הספר ובמיוחד, לאלה הכרוכים בשילובו של מרכז מלטון לחינוך יהודי ולהרחבת העצמאות המנהלית של בית הספר כיחידה נפרדת מהפקולטה למדעי הרוח.

מעבר ליעדים הלימודיים והאקדמיים המובנים מאליהם, החינוך עומד תמיד אל מול אתגרים חברתיים ותרבותיים משמעותיים. אין אפשרות לפתח מחקר או לקדם הכשרה של אנשי חינוך ללא הסתכלות בוחנת וביקורתית על מקומנו בהקשרים השונים במדינה ובעולם. חינוך עוסק בשגרה בשיקוף ובחיזוק של הסדר החברתי-תרבותי הקיים אבל חינוך יכול גם להוביל לשינוי. במחקרים הנעשים בבית הספר טמון הפוטנציאל לפתוח אשנבי חשיבה חדשים; לעודד הסתכלות ביקורתית ולהוביל להתערבויות בכול הרמות. ההכשרה של אנשי המקצוע החינוכיים ובמרכזה הכשרת המורים והמשך התפתחותם המקצועית אמורה לתת מענה לצרכים מגוונים של התלמידים, של המערכת החינוכית ושל החברה אבל גם חייבת לקדם סדר יום חדש וברור המחזק תמורות חינוכיות, חברתיות ותרבותיות ראויות.

הסגל האקדמי של בית הספר ע"ש שלמה (סימור) פוקס ביחד עם הסגל המנהלי ובשיתוף הדוק עם תלמידותינו ותלמידינו בכול התארים מחויבים לקידום של מצוינות במחקר, של הכשרה מקצועית איכותית ולהובלה של שיח ציבורי שיביא את החינוך למקומו הטבעי כמוביל של שינויים חברתיים, כלכליים ותרבותיים וכגורם מרכזי בקידומה של החברה כולה.

רקע והיסטוריה

הר הצופים

"דברי הימים" - בית הספר לחנוך, תקציר היסטורי מאת אורי חקלאי

המצור על ירושלים הוסר בקיץ תש"ח (1948). האוניברסיטה העברית חזרה אט אט לפעילותה. הר הצופים נותק מעיר הבירה וחוגי האקדמיה פוזרו במקומות שונים בירושלים. בנינים הנושאים שמות "טרה-סנטה", "מנזר רטיסבון" "בית התנך" הפכו ל"מקלט לילה" לחוגים השונים. המחלקה לחנוך שוכנה באגף הצפוני של מלון המלך דוד. חלפו עשר שנים. נחנך קמפוס גבעת-רם. המחלקה לחנוך שהפכה לביה"ס לחנוך עברה לקומה השנייה בבנין לוי. 5 כתות ו4- משרדים צנועים, ביניהם חדר מחקרים קטן - חדר 105. השעורים כונו "ימי דיואי העליזים" והשפעתם כמעט ולא חרגה מגבולות בנין לוי, מכסימום הגיעו לקפיטריה בספריה הלאומית.

המפנה הגדול במעמדו של ביה"ס לחנוך חל במחצית השנייה של שנות ה - 60. הכנסת אישרה את הצעתם של שר החינוך זלמן ארן ז"ל ושל יו"ר ועדת החינוך דר' רימלט ז"ל לרפורמה בחנוך. למנהל ביה"ס לחנוך התמנה פרופ' שלמה פוקס. ניחן בכושר ניהול וראיה למרחוק. הוא הבין כי החינוך העל-יסודי וההשכלה הגבוהה עומדים לפרוץ גבולות ולכלול את כל אוכלוסיית מדינת ישראל. פוקס רתם את האוניברסיטה בכלל ואת ביה"ס לחנוך בפרט לקידום החינוך בארץ, ולשיתוף פעולה חסר תקדים עם שרי החינוך זלמן ארן וזבולון המר ז"ל ועם אהרון ידלין יבל"א.
מנהל ביה"ס לחנוך הבין את צרכי המדינה, השרים הבינו את חשיבות האקדמיה.

אלפי סטודנטים למדו בחוג לחנוך, והפכו לחוקרים ואנשי שטח. מאות מורים הוכשרו בכל מחזור לבתיה"ס העל-יסודיים, הוקמו המכון לחקר הטיפוח בחנוך והמכון לחנוך יהודי בתפוצות. הספרייה הפכה לגדולה ולמרכזית בתחום החינוך בארץ. האקדמיזציה למורי חטיבות הביניים התקיימה במחלקה להשתלמות. לימודי "תעודת-הוראה" עם גוף חדש הנקרא "טיוטורים" הפך למוביל בהכשרת מורים בארץ.

בשנת תשל"ה (1975) חזר ביה"ס לחנוך להר-הצופים.
שר החינוך בממשל קרטר שביקר עם גדולי הפרופסורים בחנוך, התרשם עמוקות מהנעשה כאן וחתם על אמנה לחילופי ידע בחנוך.
סגל מורי ביה"ס לחנוך הוכפל ושולש ומספר הדוקטורנטים גדל בצורה דרמטית. צעירים רבים פרצו דרך והפכו לפרופסורים.

מידע למבקר

דרכי הגעה

סיור וירטואלי