check
פאנל סוף סמסטר של קורס מבוא לסוציולוגיה של החינוך | בית הספר לחינוך

פאנל סוף סמסטר של קורס מבוא לסוציולוגיה של החינוך

תאריך: 
ה', 25/01/201810:30-12:00
פאנל סוף סמסטר סוציאולוגיה
מיקום: 
אולם 284, בית הספר לחינוך.

מבוא לסוציולוגיה של החינוך, ינואר 2018

פאנל סוף סמסטר בנושא:

אי שוויון בחינוך: פרספקטיבות מהשדה

יום חמישי, 25.01.2018, חדר 284, 10:30-12:00

בהשתתפות:
גב' נאדיה כנאנה – גב' כנאנה היא ילידת נצרת שעברה לירושלים בשנת 1989. היא למדה תואר ראשון בחינוך מיוחד ותואר שני במנהל בחינוך, עבדה כמורה לחינוך מיוחד במשך עשר שנים, עברה לבית הספר הדו-לשוני שם עבדה כמורה, סגנית מנהלת ובשמונה השנים האחרונות היא מכהנת כמנהלת בית הספר היסודי. תפקידה כמנהלת מחולק לשני חלקים: החלק הראשון הנו הובלת בית הספר הדו-לשוני והשותפות בין שתי הקבוצות היהודית פלסטינית בתוך בית הספר. והתפקיד השני הנו המעגל הרחב שבו נדיה משתתפת במפגשים, סדנאות, פאנלים ושיחות עם קהילות וקבוצות שונות מתוך מטרה לשתף בהצלחות של המפגש המשותף ולהציף את הדילמות והאתגרים בחיים משותפים. בית הספר הדו-לשוני מהווה היום דוגמא לחיים משותפים שוויונים בין שתי הקבוצות.

ד"ר תמי הראל בן שחר – ד"ר בן-שחר סיימה את לימודי התואר הראשון שלה במשפטים באוניברסיטת חיפה, ולאחר מכן התמחתה בלשכת נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש. את תואר הדוקטור שלה כתבה דוקטור הראל בן שחר באוניברסיטה העברית בנושא שוויון בחינוך בפרפסקטיבה פילוסופית ומשפטית. לאחר השלמת הדוקטורט נסעה הראל בן שחר לפוסט דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק וקולומביה. מאז אוקטובר 2015 היא חברת סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, תחומי המחקר שלה כוללים פילוסופיה פוליטית, תורת המשפט, דיני חינוך וזכויות אדם. בנוסף, הראל בן שחר היא המנהלת האקדמית של הקליניקות למשפט ושינוי חברתי. 

הפאנל יכלול את השאלות הבאות:

  1. הצגה עצמית: איך וכיצד "התגלגלתן" לתפקיד החינוכי/אקדמי אותו אתן ממלאות היום

[מילה על סיפור חיים: סיפור חיים הוא לא רק סיפור חיים אלא גם שיטת מחקר איכותנית. כלומר, סיפור החיים או האוטוביוגרפיה הם טקסט מחקרי המבוסס על ניסיון וחוויה אישיים. יש כמה סיבות: האישי הוא הפוליטי: בחוויה האישית טמונה חוויה קולקטיבית. התרבותי-והחברתי משתקף בטקסט האישי. אין טקסט בלי קונטקסט; הגמוניה והשתקת קול:  האוטוביוגרפיה מבטאת, משקמת קול אנושי-מחקרי שלא שומעים ולא מקשיבים לו מספיק; לאזן: נקודת תצפית, מודל מוטה המגדיר "בן-אדם" כמושג נייטרלי כללי, א-קונטקסטואלי וא-היסטורי[

  1. פרספקטיבות על אי-שוויון: שוויון הוא מושג סבוך ותמיד נראה כבלתי פתיר. לא אחת עולות מהסטודנטים "אז מה הפתרון?" "ומה עושים", "האם יש סיכוי לשוויון בחינוך?" ו"כיצד משיגים אותו?". בחלק זה נבקש להבין את התפיסות חינוכיות שלכן, מהי התפיסה שלכן לגבי המושג שוויון/אי-שוויון, ומהם האתגרים החינוכיים והפוליטיים בניסיון ל"הגדיל" שוויון.
  2. מסר לעתיד: מה המסר שלכן למורות ולמורים לעתיד?