רקע והיסטוריה

הר הצופים

"דברי הימים" - בית הספר לחנוך, תקציר היסטורי מאת אורי חקלאי

המצור על ירושלים הוסר בקיץ תש"ח (1948). האוניברסיטה העברית חזרה אט אט לפעילותה. הר הצופים נותק מעיר הבירה וחוגי האקדמיה פוזרו במקומות שונים בירושלים. בנינים הנושאים שמות "טרה-סנטה", "מנזר רטיסבון" "בית התנך" הפכו ל"מקלט לילה" לחוגים השונים. המחלקה לחנוך שוכנה באגף הצפוני של מלון המלך דוד. חלפו עשר שנים. נחנך קמפוס גבעת-רם. המחלקה לחנוך שהפכה לביה"ס לחנוך עברה לקומה השנייה בבנין לוי. 5 כתות ו4- משרדים צנועים, ביניהם חדר מחקרים קטן - חדר 105. השעורים כונו "ימי דיואי העליזים" והשפעתם כמעט ולא חרגה מגבולות בנין לוי, מכסימום הגיעו לקפיטריה בספריה הלאומית.

המפנה הגדול במעמדו של ביה"ס לחנוך חל במחצית השנייה של שנות ה - 60. הכנסת אישרה את הצעתם של שר החינוך זלמן ארן ז"ל ושל יו"ר ועדת החינוך דר' רימלט ז"ל לרפורמה בחנוך. למנהל ביה"ס לחנוך התמנה פרופ' שלמה פוקס. ניחן בכושר ניהול וראיה למרחוק. הוא הבין כי החינוך העל-יסודי וההשכלה הגבוהה עומדים לפרוץ גבולות ולכלול את כל אוכלוסיית מדינת ישראל. פוקס רתם את האוניברסיטה בכלל ואת ביה"ס לחנוך בפרט לקידום החינוך בארץ, ולשיתוף פעולה חסר תקדים עם שרי החינוך זלמן ארן וזבולון המר ז"ל ועם אהרון ידלין יבל"א.
מנהל ביה"ס לחנוך הבין את צרכי המדינה, השרים הבינו את חשיבות האקדמיה.

אלפי סטודנטים למדו בחוג לחנוך, והפכו לחוקרים ואנשי שטח. מאות מורים הוכשרו בכל מחזור לבתיה"ס העל-יסודיים, הוקמו המכון לחקר הטיפוח בחנוך והמכון לחנוך יהודי בתפוצות. הספרייה הפכה לגדולה ולמרכזית בתחום החינוך בארץ. האקדמיזציה למורי חטיבות הביניים התקיימה במחלקה להשתלמות. לימודי "תעודת-הוראה" עם גוף חדש הנקרא "טיוטורים" הפך למוביל בהכשרת מורים בארץ.

בשנת תשל"ה (1975) חזר ביה"ס לחנוך להר-הצופים.
שר החינוך בממשל קרטר שביקר עם גדולי הפרופסורים בחנוך, התרשם עמוקות מהנעשה כאן וחתם על אמנה לחילופי ידע בחנוך.
סגל מורי ביה"ס לחנוך הוכפל ושולש ומספר הדוקטורנטים גדל בצורה דרמטית. צעירים רבים פרצו דרך והפכו לפרופסורים.