המחקר
הערכת תפקיד זיכרון עבודה מרחבי ויכולות רגשיות ביצירת הבדלים אידיבידואלים ביכולות מתמטיות
המחקר המוצע יתרכז בתפקיד זיכרון עבודה ויזואלי מרחבי בעיבוד נומרי. באופן ספציפי, המחקר יבחן את התפקיד של זיכרון עבודה ויזואלי ומרחבי באופן נפרד. בנוסף, המחקר המוצע יבחן את התפקיד של חרדה חשבונית, גורם אשר יכול להיות קשור באופן הדוק לזיכרון עבודה מרחבי, לתפיסות עצמיות לגבי יכולת אינדיבידואלית של זיכרון עבודה מרחבי. עד היום, מחקרים מצאו תוצאות לא עקביות ביחס לקשר בין זיכרון עבודה מרחבי לבין ביצועים מתמטיים כיוון שבדקו ביצועים מתמטיים במגוון מטלות שונות אשר נסמכות על אזורים נוירואנטומיים שונים. ולכן זה מאוד חשוב לבחון כיצד יכולת אינדיבידואלית בזיכרון עבודה מרחבי משפיעות על מגוון מטלות מתמטיות שונות. לכן המחקר נוכחי עתיד לשאול שלוש שאלות עיקריות. 1) איזה יכולות מרחביות מקושרות ליכולות מתמטיות? 2) מה התפקיד של חרדה חשבונית ביכולות חשבוניות? האם יכולות מרחביות (אמיתיות או נתפסות) מווסתות את הקשר בין חרדה חשבונית לבין יכולות מתמטיות? 3) האם היחס בין חרדה חשבונית ויכולות מרחביות שונים מטלות מתמטיות שונות?
החוקרת
ד"ר שרית אשכנזי
בית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס, האוניברסיטה העברית בירושלים

המחקר
הורדת הסיכון להרשעת חפים מפשע באמצעות הוספת זיכוי מחמת הספק
ברוב שיטות המשפט, משפט פלילי מסתיים באחת משתי תוצאות: "אשם" או "לא אשם", המובילות להרשעה או לזיכוי, בהתאמה. לעומת זאת, בסקוטלנד ובישראל, המושבעים או השופט, יכולים לבחור באפשרות שלישית: פסק-דין של not proven (בסקוטלנד) או 'זיכוי מחמת הספק' (בישראל; להלן: זמ"ס). בשני המקרים הנאשם מזוכה ויוצא לחופשי ללא כל סנקציה פלילית. לאחרונה, השיח על ההצדקות להוספתה של תוצאה שלישית להליך הפלילי (בענייננו, סוג נוסף של זיכוי) צבר תאוצה חדשה בספרות, והוצגו בו טיעונים שונים בעד ונגד השימוש בסוג שלישי של תוצאה. בפרויקט שלנו אנו מתמקדים בטענה שזכתה לתשומת לב מועטה בספרות: הטענה שהוספת סוג נוסף של זיכוי מפחיתה את הסיכון להרשעת שווא של נאשמים חפים מפשע. מטרת הפרויקט היא לבחון האם, באיזו מידה ומדוע הוספת סוג נוסף של זיכוי מסייעת במניעת הרשעות שווא. אנו מבקשים לזהות את סוג ההרשעות הפסולות שזמ"ס עשוי לסייע במניעה ולבודד את המנגנונים הפסיכולוגיים והרגשיים שעשויים להסביר את ההשפעה הזו.
החוקרים
ד"ר מאיר ברנרון (בית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס, האוניברסיטה העברית בירושלים), פרופ' עמית פונדיק (אוניברסיטת תל אביב), פרופ' יורם רבין ופרופ' יניב ואקי (המכללה למנהל)
 

המחקר
התמודדות עם קשיי ההחלטה לגבי בחירת תחום לימודים ומקצוע: ממיפוי דרכי התמודדות לאיתור פרופילים של התמודדות
ד"ר יוליה ליפשיץ-ברזילר ופרופ' איתמר גתי זכו במענק מחקר של ה-ISF בנושא של איתור וזיהוי פרופילים של התמודדות עם הקשיים בבחירת תחום לימודים ומקצוע בקרב צעירים ישראליים ואמריקאים בני 18-35. ניטור פרופילים של התמודדות לאורך זמן ובחינת הקשרים שלהם עם תוצאות הקשורות להחלטות קריירה יאפשרו להבין אילו פרופילים הם אדפטיביים יותר ואילו פחות.  תובנות אלו יתרמו לפיתוח גישה ייעוצית מותאמת אישית יותר לתמיכה בצעירים במאמציהם להתמודד עם קבלת החלטות בבחירת תחום לימודים ומקצוע.  
החוקרות
ד"ר יוליה ליפשיץ-ברזילר ופרופ' איתמר גתי
בית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס, האוניברסיטה העברית בירושלים

 

המחקר
אפשרויות ומגבלות של סוגות ומבנים של דיונים בכיתה
הוראה באמצעות דיון כיתתי היא פרקטיקה חינוכית מוערכת.  אולם, המושג דיון כיתתי עמום והבנתנו את סוגי הדיונים, מאפייניהם ותפקידי המורה בהנחייתם יחסית מוגבלת.  כיום, המחקר בתחום מציע למורים ולחוקרים ביקורת מעמיקה על מבנה השיח הרווח שלא מתאים לדיון חינוכי, עקרונות כלליים לדיון איכותי, ומהלכי דיבור ברמת המיקרו  שיכולים לשמש כלים למורים ומדדים לחוקרים. עם זאת, חסרה הבנה של מבני הדיונים ברמת המזו שמחברים בין העקרונות הכלליים לבין מהלכי הדיבור.  המחקר הזה, שיבוצע כניסוי מבוסס עיצוב, תוך שימוש בכלים אתנוגרפיים בלשניים ובשיתוף פעולה הדוק עם מורים, יבחן את הז'אנרים ומבני השיח של דיונים בכיתה, את האפשרויות והמגבלות שלהם, ואת השאלה האם מודעות לנושא יכולה לסייע למורים לקדם הוראה דיאלוגית.
החוקר
פרופ' אדם לפסטיין
בית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס, האוניברסיטה העברית בירושלים

 

המחקר
חשיבה היסטורית ושיפוט אתי בסכסוך מתמשך: סטודנטים ישראליים מתמודדים עם הנכבה
בשנים האחרונות המחקר על שיפוטים היסטוריים אתיים (historical ethical judgments) מהווה התפתחות חשובה במודל החשיבה ההיסטורית (historical thinking). למרות חשיבותו של הממד האתי והמחקר הנרחב בתחום, המאפיינים הייחודיים של שיפוטיים היסטוריים אתיים בנסיבות של סכסוך אלים ומתמשך טרם זכו להתייחסות מעמיקה ושיטתית. מחקרנו מבקש למלא פער זה ולבחון את השיפוטים האתיים של בוגרי מערכות החינוך הממלכתיות היהודיות כלפי האירוע השנוי ביותר במחלוקת
בהיסטוריה הישראלית – הנכבה. למחקר שתי מטרות מרכזיות: 1) לבדוק האם ובאיזה אופן שיפוטים היסטוריים אתיים של בני נוער כלפי אירועים רגישים פוליטית שונים מהשיפוטים שלהם כלפי אירועים שמרוחקים מבחינה אידיאולוגית וחברתית; 2) לנתח את מארג היחסים שבין יכולות מגוונות של חשיבה היסטורית לבין המאפיינים השונים של שיפוטיים אתיים. שאלות אלו ועוד יבחנו באמצעות ניתוח התודעה ההיסטורית של בני נוער בעלי מגוון רחב של מאפיינים פוליטיים, דתיים וחברתיים.
החוקר
פרופ' דן פורת וד"ר רועי וינטרוב
בית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס, האוניברסיטה העברית בירושלים

 

המחקר
אקטיביזם פרונטירי: מנהיגות אזרחית חרדית ביקורתית ו"משבר האוטונומיה החרדית" בישראל
מחקר זה בוחן את צמיחתו של אקטיביזם ביקורתי בחברה החרדית בישראל ביחס ל"אוטונומיה החרדית". בהתבסס על מחקר אתנוגרפי רב-זירתי, המחקר יעקוב אחר רשת הולכת ומתפתחת של מנהיגות אזרחית חרדית ביקורתית, הפועלת בתוך קהילה בעלת אופי קונפורמיסטי ושמרני. נבחן כיצד נוצרת תפיסה וחוויה של "משבר" בקיום החרדי ביחס למדינה ולחברה בישראל, וכיצד זה מהווה מצע לביקורת מבפנים ולפיתוח חזונות אלטרנטיביים לגבי הקהילה והמדינה. נשאל כיצד מטופחת הרשת הביקורתית ועל ידי מי, כיצד הפעילים והפעילות מאזנים בין עמדתם הביקורתית לבין המשך מעורבותם בחיי היומיום החרדיים, וכיצד פעילותם יוצרת מה שאנו מכנות "אקטיביזם פרונטירי". מתוך תיאורטיזציה חדשנית של מושג ה"פרונטיר", המחקר מבקש להמשיג כיצד הפעילים חווים עצמים כחלוצים שמאתגרים את ההסדרים הפוליטיים שמאפשרים לחרדים נפרדות ותלות, ודוחפים מעבר לגבולות המוכרים לפרוץ אפיקים חדשים לזהות חרדית ולמעורבות אזרחית בחברה הישראלית.
החוקרות
ד"ר תניא ציון וולדוקס (בית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס, האוניברסיטה העברית בירושלים), פרופ' מיכל קרבאל-טובי (אוניברסיטת תל אביב)

 

המחקר
הסיכון הנלקח במשחקי החבאה כאשר חלק ממקומות המחבוא טובים מאחרים
משחקי הטמנה וחיפוש (Hide-and-Seek), המהווים תת-מחלקה של משחקי התקפה והגנה (Attack-and-Defense), משמשים כמודל לסיטואציות רבות הנחקרות בפסיכולוגיה, כלכלה, וביולוגיה. מנקודת מבטו של המטמין, הפריטים המוטמנים יכולים להיות בעלי ערך (והמטמין מקווה שהמחפש לא יגלה אותם), או כאלה הגורמים לנזק (ואז המחפש מנסה להימנע מלהיתקל בהם). הצעתנו מרחיבה את התוקף האקולוגי של מחקרים בתחום בשני אופנים: ראשית, לרשות המטמין פריטים רבים ועליו להחליט למה יהיה מספר הקבוצות המוטמנות וכמה פריטים יהיו בכל אחת מהן. שנית, מקומות המחבוא הפוטנציאלים שונים בערך שהם מקנים לפריטים המוטמנים בהם. הצירוף של גורמים אלה מאפשר לענות על שאלות הלקוחות מעולם התחרויות, הקשורות ל-theory of mind, לביטחון ביכולת להערים על האחר, ולשימוש בנקודות השונות בבולטותן (focal points) על ידי שחקנים בעלי אינטרסים מנוגדים.
החוקרים
פרופ' יעקב קריב ויהודית אברהמי
בית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס, האוניברסיטה העברית בירושלים, מרכז פדרמן לחקר הרציונאליות