נעמה גרשי היא מרצה בתוכנית לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד בבית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס באוניברסיטה העברית ופסיכולוגית קלינית מומחית. נעמה היא בוגרת התכנית הבין תחומית על שם עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב שם גם השלימה תואר שני בפסיכולוגיה קלינית של הילד. נעמה היא בוגרת תכנית פולברייט ללימודי דוקטורט. היא השלימה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת לונג איילנד שבברוקלין, ואת הכשרת הפוסט דוקטורט במרכז לחקר הילד באוניברסיטת ייל, שם התמחתה בטיפול בפוסט טראומה ובעבודה מערכתית עם המשטרה. מחקריה של נעמה עוסקים בהורות. בעבודתה היא מבקשת להבין מהם הגורמים שמאפשרים להורים להגיב באופן מותאם ורגיש לילדיהם, מהם הגורמים שמובילים לתגובות הוריות עוינות, שתלטניות ומסלימות, וכיצד ניתן לסייע להורים לשים לב לצרכיו של ילדם ולהגיב אליהם באופן תומך ומותאם. מחקריה של נעמה מתמקדים במיוחד באופן שבו ההורה מבין את התנהגות הילד (מנטליזציה), האופן שבו מתמודד ההורה עם הרגשות השליליים שלו ושל הילד (ויסות רגשי), וביכולתם של ההורים להיעזר בהורה השני או בדמויות נוספות (הורות משותפת). עבודתה הנוכחית של נעמה מתמקדת בהורות לילדים המאובחנים עם הפרעת קשב, במעורבות הורית בתהליכי למידה ובהכנת שיעורי בית ובאתגרים החדשים של הורות במרחבים הדיגיטליים. כחוקרת התפתחותית ופסיכולוגית קלינית, נעמה מבקשת לגשר בעבודתה על הפער שבין המחקר ההתפתחותי, התערבויות עם הורים וילדים ומדיניות חינוכית. בעבודתה היא מנסה לכן להעמיק את ההבנה המדעית של התהליכים שמעצבים את ההורות בעידן העכשווי, ולתרגם תובנות וידע אלו להתערבויות מבוססות מחקר עם הורים וילדים.

Naama Gershy is an assistant professor of clinical child psychology at the Seymour Fox School of Education at the Hebrew University of Jerusalem. She earned her MA in child clinical psychology from the Adi Lautman Interdisciplinary Program at Tel Aviv University. Naama was awarded a Fulbright doctorate fellowship and completed her Ph.D. in clinical psychology at Long Island University in Brooklyn, New York. Following her doctoral studies, she served as a postdoctoral fellow at Yale University Child Study Center, specializing in post-trauma and system-based work with the police. Naama's research primarily focuses on parenting. Through her scientific and theoretical work, she aims to understand the factors that contribute to parents' ability to respond sensitively, compassionately, and adaptively to their children. She investigates the dynamics that lead to hostile and coercive parenting, as well as the factors that facilitate parental availability to meet and respond to children's needs. She places particular emphasis on parents' capacity for mentalization, which involves considering their child's perspective, as well as their ability to regulate both their own and their child's negative emotions. Additionally, Naama explores how collaborative co-parenting between partners can contribute to supporting a child's development. Currently, Naama's research focuses on studying parenting processes related to raising children with ADHD, the impact of parental involvement in homework on children's academic progress, and the challenges and consequences of parenting in the digital age, where screen use and digital media play a significant role. As a clinical psychologist, Naama aims to bridge the gap between developmental science, clinical interventions, and policy. Her dedication lies in expanding the scientific understanding of parenting processes and developing evidence-based interventions to support and assist parents.